מכתב סליחה לעצמי...
ערב יום כיפור, כולם עסוקים בהכנות לצום המתקרב. הפייסבוק והווצאפ מוצפים בהודעות של שנה טובה וסטטוסים סלחניים.
איחלתי לכולם כבר הכל, קראתי הכל וכתבתי הכל.. ורק את עצמי שכחתי. שכחתי לבקש ממני סליחה.
אז הנה, מכתב סליחה ממני לעצמי..
סליחה על ימים עמוסים ועייפות מתמשכת, לילות לבנים ובקרים מהוהים שגררתי את גופך בכח ממיטה לכיסא, לספה, לאוטו, לעבודה, לקניות וחוזר...
סליחה שלא הקשבתי לך כשניסית לומר לי שלא טוב לך, שהתעקשתי לוותר עליך ועל לעשות לך טוב, רק בכדי שאוכל למלא רצונות של אחרים.
סליחה ששמתי אותך אחרונה בתור הבקשות, ודחיתי.. ודחיתי.. עד שהתייאש ופסקת לבוא.
סליחה שכשהסתכלתי עליך במראה עלה בי עיוות קל ולא התאהבתי, ראיתי את העיגולים השחורים והשקיות ולא התמקדתי בעיניים שעושות לי רק טוב, התמקדתי בעייפות, בפגמים ובמה שצריך לתקן במקום לקבל אותך ככה. כמו שאת. יפה ואמיתית.
סליחה ששמעת אותי מתלוננת כל כך הרבה על כמה לא טוב לי וחסרים לי דברים, כשבעצם כל מה שרצית כל בוקר זה להעלות חיוך על פני ולהראות לי את כל מה שיש.
סליחה שהייתי עסוקה כל כך בלהיות אימא של ואישה של. ואישה ואמא. ושכחתי אותך.. והפכת להיות רק צל...
סליחה שקטעתי את הכנפיים שלך שתמיד רוצות לעוף וגרמתי לך להפסיק לחלום ולנסות ולגדול.
סליחה ששנאתי אותך בגלל משקל מיותר וחיוך עקום.
סליחה שהתביישתי בך ולא נתתי לך לזהור בחושך.
סליחה שעצרתי וכבלתי אותך, במקום לתת לך להרגיש אהובה ונחשקת.
סליחה ששכנעתי אותך שאת לא יכולה ולא מסוגלת, ושעדיף לך לחכות בפינה...
סליחה שאמרתי תמיד: לא נורא, מחר.. עוד שבוע.. בשנה הבאה..
וסליחה, שעד היום לא ביקשתי סליחה!
כי באמת לא התכוונתי, אני באמת רוצה שיהיה לך טוב, אבל כל פעם שאני רואה אותך - אותי במראה מזדמנת הרוח נושבת והאומץ עוזב והכל שונה פתאום.
חשבתי שאם נגרום לכולם לחייך נרגיש טוב יותר, אבל גיליתי שאת הכי חשובה, כי כשטוב לך באמת כולם מאושרים.
והשנה הזו, זו השנה שלך. כל יום הוא היום שלך. מהיום אני איתך. אני אוהבת. מקבלת.
השנה אני עושה לי טוב!
אישה יפה, מגיע לך הכי טוב שיש! נכון שבכל פוסט כאן בבלוג אני מפרסת דברים יפים ופינוקים שיעשו לך כיף, אבל רק את יודעת מה באמת יעלה בך חיוך והשנה הזו היא שלך. קחי כוחות וכנפיים ותתחילי לעוף, לאהוב את עצמך ולהאמין בעצמך. את מסוגלת להכל, ומי שאומר לך שלא עוד ימצא את עצמו לבד בסוף הדרך...
שבי עם יומן ורשמי לעצמך רשימת יעדים לשנה הקרובה, מטרות ומטלות, פינוקים ואהבות.
את יכולה לנצח!
אוהבת אותך המון המון ומאחלת גמר חתימה טובה ושנה מהממת
שלך, הדס.
ערב יום כיפור, כולם עסוקים בהכנות לצום המתקרב. הפייסבוק והווצאפ מוצפים בהודעות של שנה טובה וסטטוסים סלחניים.
איחלתי לכולם כבר הכל, קראתי הכל וכתבתי הכל.. ורק את עצמי שכחתי. שכחתי לבקש ממני סליחה.
אז הנה, מכתב סליחה ממני לעצמי..
סליחה על ימים עמוסים ועייפות מתמשכת, לילות לבנים ובקרים מהוהים שגררתי את גופך בכח ממיטה לכיסא, לספה, לאוטו, לעבודה, לקניות וחוזר...
סליחה שלא הקשבתי לך כשניסית לומר לי שלא טוב לך, שהתעקשתי לוותר עליך ועל לעשות לך טוב, רק בכדי שאוכל למלא רצונות של אחרים.
סליחה ששמתי אותך אחרונה בתור הבקשות, ודחיתי.. ודחיתי.. עד שהתייאש ופסקת לבוא.
סליחה שכשהסתכלתי עליך במראה עלה בי עיוות קל ולא התאהבתי, ראיתי את העיגולים השחורים והשקיות ולא התמקדתי בעיניים שעושות לי רק טוב, התמקדתי בעייפות, בפגמים ובמה שצריך לתקן במקום לקבל אותך ככה. כמו שאת. יפה ואמיתית.
סליחה ששמעת אותי מתלוננת כל כך הרבה על כמה לא טוב לי וחסרים לי דברים, כשבעצם כל מה שרצית כל בוקר זה להעלות חיוך על פני ולהראות לי את כל מה שיש.
סליחה שהייתי עסוקה כל כך בלהיות אימא של ואישה של. ואישה ואמא. ושכחתי אותך.. והפכת להיות רק צל...
סליחה שקטעתי את הכנפיים שלך שתמיד רוצות לעוף וגרמתי לך להפסיק לחלום ולנסות ולגדול.
סליחה ששנאתי אותך בגלל משקל מיותר וחיוך עקום.
סליחה שהתביישתי בך ולא נתתי לך לזהור בחושך.
סליחה שעצרתי וכבלתי אותך, במקום לתת לך להרגיש אהובה ונחשקת.
סליחה ששכנעתי אותך שאת לא יכולה ולא מסוגלת, ושעדיף לך לחכות בפינה...
סליחה שאמרתי תמיד: לא נורא, מחר.. עוד שבוע.. בשנה הבאה..
וסליחה, שעד היום לא ביקשתי סליחה!
כי באמת לא התכוונתי, אני באמת רוצה שיהיה לך טוב, אבל כל פעם שאני רואה אותך - אותי במראה מזדמנת הרוח נושבת והאומץ עוזב והכל שונה פתאום.
חשבתי שאם נגרום לכולם לחייך נרגיש טוב יותר, אבל גיליתי שאת הכי חשובה, כי כשטוב לך באמת כולם מאושרים.
והשנה הזו, זו השנה שלך. כל יום הוא היום שלך. מהיום אני איתך. אני אוהבת. מקבלת.
השנה אני עושה לי טוב!
אישה יפה, מגיע לך הכי טוב שיש! נכון שבכל פוסט כאן בבלוג אני מפרסת דברים יפים ופינוקים שיעשו לך כיף, אבל רק את יודעת מה באמת יעלה בך חיוך והשנה הזו היא שלך. קחי כוחות וכנפיים ותתחילי לעוף, לאהוב את עצמך ולהאמין בעצמך. את מסוגלת להכל, ומי שאומר לך שלא עוד ימצא את עצמו לבד בסוף הדרך...
שבי עם יומן ורשמי לעצמך רשימת יעדים לשנה הקרובה, מטרות ומטלות, פינוקים ואהבות.
את יכולה לנצח!
אוהבת אותך המון המון ומאחלת גמר חתימה טובה ושנה מהממת
שלך, הדס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה