בחירות. בחירות. בחירות. בחירות. בחירות.
כבר שבועיים שהמילה הזו מסתחררת סביבי במעגלי מעיקים וזמזומים צורמים של זבוב טורדני.
אנשים משולהבים, מטיחים אגרופים ונואמים בפאתוס, שלטי חוצות, קטעי עיתונים ופייסבוק.
ואני חושבת: זו הפוליטיקה?
מסתבר שלא...
יותר מגורל המדינה שמוטל כאן על כרעי מאזניים בכחול ולבן מה שבוער בנו הוא הצורך הקיומי שלנו: לעשות בחירות ולדבר על זה, להתווכח, להתערב...
פתאום מאחורי כל אחד עומד פלג שלם בעם שמצביע איתו, שזהה לערכיו, לתחושותיו, פתאום כולנו לא לבד.
אנחנו כל כך רגילים להצטדק על כל דבר, להתחמק מלהודות בבחירות האישיות..
מה, החולצה הזאת? אה לא, פשוט קיבלתי אותה מתנה מאמא ולא נעים לא ללבוש...
איכסססס, ברור שאני לא סובלת גפילטע פיש, את יודעת.. זה פשוט מנהג... :)
ועוד ועוד...
מדברים פשוטים כמו בחירת הצבע של הוילון באמבטיה או סוג הקפה במסעדה ועד בחירות עמוקות ומורכבות כמו מערכות היחסים שלנו, חינוך הילדים, מקצוע וקריירה, ואמנת חיים.
ועכשיו, כשהעם מפולג וזה נורמאלי כל כך להיות ימין או שמאל הצורך הקיומי הזה לעמוד על שלנו נפלט החוצה מכולם.
אנשים מדברים על ביבי או בוז'י כשבעצם כולם צועקים את לוחות הברית שהם משאירים תמיד בבית.
ואני אומרת, למה?
למה בפתקים מרובעים הכל מותר ובקלפי של החיים 'זכות הציבור לבחור' נעולה?
הגיע הזמן לקום בבוקר ולהצביע למנדטים אישיים בלי לפחד מהדחות וגירושים.
כח הבחירה בידיים שלנו והוא לא נועד לשנות, הוא פה כדי שנוכל להשתנות.
כל אדם הוא עולם ולכל עולם שפה משלו, חוקים משלו ונורמליזציה.
די כבר עם קואליציה ואופוזיציה והסכמי סטטוס קוו, פשוט תבחרו אם העולם ימשוך אתכם אחורה ויסובב את הגלגל או שאתם לוקחים אחראיות על ההגה וצולחים איתו למעלה וקדימה.
והארבעים אחוז מהעם שלא בחר? מה איתו?
לא לבחור זה להיות פחדן, זה להפוך את לוח הדמקה על השטיח כמו ילד שמפחד מכישלון, זה לתת לחיים להתגלגל ולגלגל אותך איתם בתואנה של: נחיה ונראה מה ילד יום.
השאלה האמונית על כח הבחירה תופסת מקום ענק כל כך בויכוחי דת ופילוסופיה. האם אלוקים שולל את הבחירה או רק קודם לה ועצם הידיעה לא פוגם בה???
ופתאום עכשיו כשנותנים לכם קול ומקום אתם בורחים ומשאירים את הספה לשטן.
אז נכון, עם קשה עורף אנחנו ואוהבים בעיקר לרטון ולדבר אבל הגיע הזמן לעשות מעשה.
תתחילו לקחת אחראיות על החיים ולבחור מה שטוב לכם ובשבילכם.
מאחורי כל בחירה עומד הקול שלכם ושוב תירוץ נוסף לא צריך לבוא.
די להצטדק. די להתרפס. די לשכנע ולהתנצל.
אנחנו לא שקופים, אה?! :)
סתם ככה פוסט מהבטן מלא בהרהורי פוסט - בחירות.
יום טוב לכולנו, נשיקות
הדס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה